תהילים פרק קכב

א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד
שָׂ֭מַחְתִּי בְּאֹֽמְרִ֣ים לִ֑י    בֵּ֖ית יְהוָ֣ה נֵלֵֽךְ׃
ב עֹֽ֭מְדוֹת הָי֣וּ רַגְלֵ֑ינוּ    בִּ֝שְׁעָרַ֗יִךְ יְרֽוּשָׁלִָֽם׃
ג יְרֽוּשָׁלִַ֥ם הַבְּנוּיָ֑ה    כְּ֝עִ֗יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ֥הּ יַחְדָּֽו׃
ד שֶׁשָּׁ֨ם עָל֪וּ שְׁבָטִ֡ים שִׁבְטֵי־יָ֭הּ עֵד֣וּת לְיִשְׂרָאֵ֑ל    לְ֝הֹד֗וֹת לְשֵׁ֣ם יְהוָֽה׃
ה כִּ֤י שָׁ֨מָּה ׀ יָֽשְׁב֣וּ כִסְא֣וֹת לְמִשְׁפָּ֑ט    כִּ֝סְא֗וֹת לְבֵ֣ית דָּוִֽד׃
ו שַֽׁ֭אֲלוּ שְׁל֣וֹם יְרֽוּשָׁלִָ֑ם    יִ֝שְׁלָ֗יוּ אֹֽהֲבָֽיִךְ׃
ז יְהִֽי־שָׁל֥וֹם בְּחֵילֵ֑ךְ    שַׁ֝לְוָ֗ה בְּאַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃
ח לְ֭מַעַן אַחַ֣י וְרֵעָ֑י    אֲדַבְּרָה־נָּ֖א שָׁל֣וֹם בָּֽךְ׃
ט לְ֭מַעַן בֵּישת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ    אֲבַקְשָׁ֖ה ט֣וֹב לָֽךְ׃