תהילים פרק עט

א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ    טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ
שָׂ֖מוּ אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֣ם    לְעִיִּֽים׃
ב נָֽתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ    מַֽ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם
בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ    לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
ג שָֽׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם    וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃
ד הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ    לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִֽיבוֹתֵֽינוּ׃
ה עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּֽאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח    תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
ו שְׁפֹ֤ךְ חֲמָֽתְךָ֗    אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹֽא־יְדָ֫ע֥וּךָ
וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת    אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ז כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב    וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
ח אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֮    עֲוֺנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים
מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַֽחֲמֶ֑יךָ    כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃
ט עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ    עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ
וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ    לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃
י לָ֤מָּה ׀ יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮    אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם
יִוָּדַ֣ע בַּגֹּיִ֣ים לְעֵינֵ֑ינוּ    נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
יא תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר    כְּגֹ֥דֶל זְרֽוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
יב וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם    אֶל־חֵיקָ֑ם
חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵֽרְפ֣וּךָ    אֲדֹנָֽי׃
יג וַֽאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮    נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם
לְד֥וֹר וָדֹ֑ר    נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃