תהילים פרק עט
א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קָדְשֶׁ֑ךָ
שָׂ֖מוּ אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֣ם לְעִיִּֽים׃
ב נָֽתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַֽ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם
בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
ג שָֽׁפְכ֬וּ דָמָ֨ם ׀ כַּמַּ֗יִם סְֽבִ֘יב֤וֹת יְֽרוּשָׁלִָ֗ם וְאֵ֣ין קוֹבֵֽר׃
ד הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִֽיבוֹתֵֽינוּ׃
ה עַד־מָ֣ה יְ֭הוָה תֶּֽאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
ו שְׁפֹ֤ךְ חֲמָֽתְךָ֗ אֶֽל־הַגּוֹיִם֮ אֲשֶׁ֪ר לֹֽא־יְדָ֫ע֥וּךָ
וְעַ֥ל מַמְלָכ֑וֹת אֲשֶׁ֥ר בְּ֝שִׁמְךָ֗ לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
ז כִּ֭י אָכַ֣ל אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְֽאֶת־נָוֵ֥הוּ הֵשַֽׁמּוּ׃
ח אַֽל־תִּזְכָּר־לָנוּ֮ עֲוֺנֹ֪ת רִאשֹׁ֫נִ֥ים
מַ֭הֵר יְקַדְּמ֣וּנוּ רַֽחֲמֶ֑יךָ כִּ֖י דַלּ֣וֹנוּ מְאֹֽד׃
ט עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַֽל־דְּבַ֥ר כְּבֽוֹד־שְׁמֶ֑ךָ
וְהַצִּילֵ֥נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃
י לָ֤מָּה ׀ יֹֽאמְר֣וּ הַגּוֹיִם֮ אַיֵּ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יהֶ֥ם
יִוָּדַ֣ע בַּגֹּיִ֣ים לְעֵינֵ֑ינוּ נִ֝קְמַ֗ת דַּֽם־עֲבָדֶ֥יךָ הַשָּׁפֽוּךְ׃
יא תָּ֤ב֣וֹא לְפָנֶיךָ֮ אֶנְקַ֪ת אָ֫סִ֥יר כְּגֹ֥דֶל זְרֽוֹעֲךָ֑ ה֝וֹתֵ֗ר בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה׃
יב וְהָ֘שֵׁ֤ב לִשְׁכֵנֵ֣ינוּ שִׁ֭בְעָתַיִם אֶל־חֵיקָ֑ם
חֶרְפָּ֘תָ֤ם אֲשֶׁ֖ר חֵֽרְפ֣וּךָ אֲדֹנָֽי׃
יג וַֽאֲנַ֤חְנוּ עַמְּךָ֨ ׀ וְצֹ֥אן מַרְעִיתֶךָ֮ נ֤וֹדֶ֥ה לְּךָ֗ לְע֫וֹלָ֥ם
לְד֥וֹר וָדֹ֑ר נְ֝סַפֵּ֗ר תְּהִלָּתֶֽךָ׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק ע"ט בתהילים הוא מזמור של אָסָף, הנחשב לאחת הקינות המרטיטות ביותר בתהילים. הוא נכתב על חורבן ירושלים ובית המקדש, ומתאר מציאות קשה של אובדן, השפלה ותחושת הסתר פנים. המזמור הזה נאמר בקהילות ישראל בכל הדורות ברגעים של גזרות או חורבן.
* חילול הקודש: המזמור נפתח בזעקה נוראית: "אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ". המשורר מתאר איך המקום הקדוש ביותר הפך לעיי חורבות.
* אכזריות האויב: תיאור המציאות לאחר הקרב הוא מצמרר: "נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם… שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם". אין מי שיקבור את המתים, והעם נותר חשוף ומבוזה.
* השפלה חברתית: "הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ". הכאב הוא לא רק פיזי, אלא גם הבושה מול העמים מסביב שרואים בנפילת ישראל הוכחה (כביכול) לחולשת אלוהיו.
* התחינה לסליחה: אסף מבין שיש כאן עניין רוחני ומבקש: "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים, מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ". הוא מבקש שה' יושיע את העם "לְמַעַן שְׁמֶךָ" – כדי שלא יגידו הגויים "איה אלוהיהם?".
* אנחת האסיר: בקשה נוגעת ללב עבור אלו ששרדו ונלקחו בשבי: "תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר".
* החתימה: המזמור מסתיים בהבטחה שאנחנו, כ"צֹאן מַרְעִיתֶךָ", נמשיך להודות לה' ולספר תהילתו לדור ודור, למרות הכל.
פרק ע״ט בתהילים מבטאת את שיא הכאב של חורבן ירושלים וחילול הקודש, אך גם את עומק האמונה דווקא מתוך ההריסות. זהו אחד מפרקי הקינה החזקים ב־ספר תהילים, המתאר לא רק אובדן פיזי של בית המקדש, אלא גם פצע רוחני ולאומי עמוק – בושה, השפלה ותחושת הסתר פנים. יחד עם זאת, פרק ע״ט מדגיש שהתגובה היהודית לחורבן אינה ייאוש מוחלט, אלא תפילה, בקשת סליחה וקריאה לרחמי שמיים “למען שמך”. המסר המרכזי של הפרק הוא שגם בשעות החשוכות ביותר של ההיסטוריה, הקשר בין עם ישראל לבוראו נשמר, והאמונה מתבטאת ביכולת לזעוק, לבקש תיקון ולהאמין בגאולה עתידית.
סגולת
סגולות פרק ע״ט בתהילים
* הכנעת אויבים ומבקשי רעה: סגולה גדולה למי שנמצא תחת איום של אויבים אכזריים שרוצים להשמידו.
* סגולה לסליחת עוונות: נאמר כדי לעורר רחמי שמיים ולבקש שה' לא יזכור לנו "עוונות ראשונים".
* שמירה על הבית והרכוש: בזכות הפסוקים על נחלת ה', הוא נאמר כשמירה מפני פלישה או נזק לרכוש האדם.
* עזרה לאסירים ושבויים: בזכות הפסוק "תבוא לפניך אנקת אסיר", הוא משמש כתפילה מיוחדת לשחרור מי שכלוא בבית האסורים או בשבי.
* הגנה משמועות רעות ובושה: עוזר לאדם שמרגיש שהוא הפך ל"לעג וקלס" בסביבתו ורוצה להשיב לעצמו את כבודו.
סגולות פרק ע״ט בתהילים קשורות בעיקר למצבי קיצון של סכנה, בושה וצער עמוק. רבים נוהגים לומר את פרק ע״ט כסגולה לביטול גזרות קשות, להגנה מאויבים אכזריים ולשמירה על הבית והרכוש מפני פגיעה או פלישה. הפסוקים העוסקים בבקשת סליחה – “אל תזכור לנו עוונות ראשונים” – הופכים את הפרק לסגולה ידועה לעורר רחמי שמיים ולכפרת עוונות. בנוסף, פרק ע״ט בתהילים נאמר כתפילה מיוחדת עבור אסירים ושבויים, בזכות הפסוק “תבוא לפניך אנקת אסיר”. זהו פרק שמחזק אדם שמרגיש מושפל, נרדף או מוקף שמועות רעות, ומבקש להשיב לעצמו כבוד, הגנה וישועה מלמעלה.