תהילים פרק עו
א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר׃
ב נוֹדָ֣ע בִּֽיהוּדָ֣ה אֱלֹהִ֑ים בְּ֝יִשְׂרָאֵ֗ל גָּד֥וֹל שְׁמֽוֹ׃
ג וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סוּכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן׃
ד שָׁ֭מָּה שִׁבַּ֣ר רִשְׁפֵי־קָ֑שֶׁת מָגֵ֬ן וְחֶ֖רֶב וּמִלְחָמָ֣ה סֶֽלָה׃
ה נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃
ו אֶשְׁתּֽוֹלְל֨וּ ׀ אַבִּ֣ירֵי לֵ֭ב נָמ֣וּ שְׁנָתָ֑ם
וְלֹֽא־מָצְא֖וּ כָל־אַנְשֵׁי־חַ֣יִל יְדֵיהֶֽם׃
ז מִ֭גַּעֲרָ֣תְךָ אֱלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב נִ֝רְדָּ֗ם וְרֶ֣כֶב וָסֽוּס׃
ח אַתָּ֤ה ׀ נ֥וֹרָא אַ֗תָּה וּמִֽי־יַעֲמֹ֥ד לְפָנֶ֗יךָ מֵאָ֥ז אַפֶּֽךָ׃
ט מִ֭שָּׁמַיִם הִשְׁמַ֣עְתָּ דִּ֑ין אֶ֖רֶץ יָֽרְאָ֣ה וְשָׁקָֽטָה׃
י בְּקוּם־לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־עַנְוֵי־אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃
יא כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃
יב נִ֥דְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַֽיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל־סְבִיבָ֑יו יֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃
יג יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים נ֝וֹרָ֗א לְמַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק ע"ו בתהילים הוא מזמור של אָסָף, החוגג את התגלות גבורתו של ה' בירושלים (שלם). זהו שיר ניצחון שמתאר איך בורא עולם משבר את כלי המלחמה של האויבים ומשליט שקט ויראה בארץ. המזמור מדגיש שה' אינו רק אל מופשט, אלא "נודע ביהודה" – נוכח ופועל בהיסטוריה.
* ה' שוכן בירושלים: המזמור פותח בתיאור המעון של ה': "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן". ירושלים (שלם) היא המקום שממנו יוצאת הגבורה.
* שבירת כלי המלחמה: ה' מתואר כמי שמשמיד את כלי הנשק של האויב עוד לפני שהם מצליחים לפעול: "שִׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת, מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה". המלחמה נפסקת מכוח נוכחותו בלבד.
* נאור ואדיר: ה' מתואר כעוצמתי יותר מ"הרי טרף" (מלכויות חזקות). הרשעים, שחשבו שהם גיבורים, נרדמים לפתע "שנתם" ולא מוצאים את ידיהם כשה' גוער בהם.
* יראה משמיים: כשה' קם למשפט כדי להושיע את "ענווי ארץ", האדמה כולה נבהלת ושוקטת: "אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה".
* חמת אדם תודך: המשורר מלמד תובנה עמוקה: אפילו הכעס והרשעות של בני האדם (חמת אדם) יביאו בסופו של דבר להודיה לה', כי הוא יודע לרסן אותם ולהשתמש בהם למטרותיו.
* החתימה: קריאה לכל הסובבים את ה' להביא שי (מתנה) למי שהוא "נורא", המכניע את רוחם של נגידים ומטיל מורא על מלכי הארץ.
פרק ע״ו בתהילים חושפת את כוחו של הבורא ככוח פעיל, מוחשי ונוכח בהיסטוריה, ובעיקר בירושלים – ציון. זהו מזמור ניצחון מתוך ספר תהילים המדגיש כי ה' אינו רק שופט רוחני, אלא לוחם אלוהי המשבית מלחמות, שובר כלי נשק ומפיל אימה על אויבים ללא מאמץ אנושי. פרק ע״ו מלמד שהשקט והביטחון מגיעים דווקא כאשר האדם מבין שהשליטה אינה בידיו, אלא בידי מי שמנהל את הדין והגבורה ממעונו שבציון. המזמור מעניק עומק אמוני למושגים של יראה, ניצחון, ריסון כעסים ותיקון המציאות, ומחדד את ההכרה שגם מצבים קשים, מאבקי כוח ואיומים חיצוניים – כולם מתכנסים בסופו של דבר לתכלית אלוהית של סדר, שקט וישועה.
סגולת
סגולות פרק ע״ו בתהילים
* הגנה מאויבים וניצחון במלחמה: סגולה בדוקה להפיל פחד על האויבים ולגרום להם לסגת ממזימותיהם.
* ביטול כעסים ומריבות: עוזר להרגיע "חמת אדם" – כעס של אנשים אחרים כלפיך או כעס פנימי שלך.
* הצלה משריפות ונזקי אש: בזכות הפסוק "שבר רשפי קשת" (רשפי אש), הוא נאמר כשמירה על הבית.
* חיזוק היראה והשקט הפנימי: מסייע להגיע למצב של "ארץ יראה ושקטה" – רוגע נפשי שנובע מההכנה שה' מנהל את הדין.
* הצלחה מול בעלי סמכות: מועיל לאדם שצריך לעמוד מול "נגידים" או אנשים בעלי כוח, כדי שימצא חן בעיניהם או שהם יחששו להזיק לו.
סגולות פרק ע״ו בתהילים נחשבות לחזקות במיוחד בכל הנוגע להגנה, ביטחון ושקט נפשי. רבים נוהגים לומר את פרק ע״ו כסגולה להגנה מאויבים, לביטול מזימות רעות, לניצחון בעימותים וליצירת פחד ויראה בלב מי שמנסה להזיק. הפרק נאמר גם כסגולה לביטול כעסים ומריבות, להרגעת מתחים במשפחה ובעבודה, ולשמירה מפני נזקי אש ושריפה. בנוסף, פרק ע״ו בתהילים נחשב סגולה להצלחה מול בעלי סמכות, מנהלים ונגידים, ולמי שזקוק לחן, להגנה או לשקט מול אנשים חזקים ממנו. אמירתו מחזקת יראה פנימית, ביטחון בהשגחה העליונה ותחושת רוגע עמוקה – מתוך הידיעה שהבורא הוא המכניע האמיתי של כל כוח בעולם.