תהילים פרק עב
א לִשְׁלֹמֹ֨ה ׀ אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָֽתְךָ֥ לְבֶן־מֶֽלֶךְ׃
ב יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַֽעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט׃
ג יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה׃
ד יִשְׁפֹּ֤ט ׀ עֲֽנִיֵּי־עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִ֖ידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק׃
ה יִֽירָא֥וּךָ עִם־שָׁ֑מֶשׁ וְלִפְנֵ֥י יָ֝רֵ֗חַ דּ֣וֹר דּוֹרִֽים׃
ו יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל־גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ׃
ז יִֽפְרַח־בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד־בְּלִ֥י יָרֵֽחַ׃
ח וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד־יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
ט לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹֽיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃
י מַלְכֵ֬י תַרְשִׁ֣ישׁ וְ֭אִיִּים מִנְחָ֣ה יָשִׁ֑יבוּ
מַלְכֵ֥י שְׁבָ֥א וּ֝סְבָ֗א אֶשְׁכָּ֥ר יַקְרִֽיבוּ׃
יא וְיִשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ כָל־מְלָכִ֑ים כָּל־גּוֹיִ֥ם יַֽעַבְדֽוּהוּ׃
יב כִּֽי־יַ֭צִּיל אֶבְי֣וֹן מְשַׁוֵּ֑עַ וְ֝עָנִ֗י וְֽאֵין־עֹזֵ֥ר לֽוֹ׃
יג יָ֭חֹס עַל־דַּ֣ל וְאֶבְי֑וֹן וְנַפְשׁ֖וֹת אֶבְיוֹנִ֣ים יוֹשִֽׁיעַ׃
יד מִתּ֣וֹךְ וּ֭מֵֽחָמָס יִגְאַ֣ל נַפְשָׁ֑ם וְיֵיקַ֖ר דָּמָ֣ם בְּעֵינָֽיו׃
טו וִיחִ֗י וְיִתֶּן־לוֹ֮ מִזְּהַ֪ב שְׁ֫בָ֥א
וְיִתְפַּלֵּ֣ל בַּֽעֲד֣וֹ תָמִ֑יד כָּל־הַ֝יּ֗וֹם יְבָֽרְכֶֽנְהוּ׃
טז יְהִ֤י פִסַּת־בַּ֨ר ׀ בָּאָרֶץ֮ בְּרֹ֪אשׁ הָ֫רִ֥ים
יִרְעַ֣שׁ כַּלְּבָנ֣וֹן פִּרְי֑וֹ וְיָצִ֥יצוּ מֵ֝עִ֗יר כְּעֵ֣שֶׂב הָאָֽרֶץ׃
יז יְהִ֤י שְׁמ֨וֹ לְֽעוֹלָ֗ם לִפְנֵי־שֶׁמֶשׁ֮ ינין (יִנּ֪וֹן) שְׁ֫מ֥וֹ
וְיִתְבָּ֥רְכוּ ב֑וֹ כָּל־גּוֹיִ֥ם יְאַשְּׁרֽוּהוּ׃
יח בָּר֤וּךְ ׀ יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהִים אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עֹשֵׂ֖ה נִפְלָא֣וֹת לְבַדּֽוֹ׃
יט וּבָר֤וּךְ ׀ שֵׁ֥ם כְּבוֹד֗וֹ לְע֫וֹלָ֥ם
וְיִמָּלֵ֣א כְ֭בוֹדוֹ אֶת־כֹּ֥ל הָאָ֗רֶץ אָ֘מֵ֥ן ׀ וְאָמֵֽן׃
כ כָּלּ֥וּ תְפִלּ֑וֹת דָּ֝וִ֗ד בֶּן־יִשָֽׁי׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק ע"ב בתהילים הוא המזמור שחותם את הספר השני בתהילים, והוא נושא אופי מיוחד במינו: זהו מזמור של אב לבנו. דוד המלך, בסוף ימיו, נושא תפילה ובקשה עבור בנו, שלמה המלך, שיזכה להנהיג את העם בצדק, ביושר ובשלום.
* צדק חברתי כבסיס למלכות: דוד מבקש מה' לתת למלך את הכוח לשפוט בצדק: "יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק, וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט". הצלחתו של המלך נמדדת ביחסו לחלשים – ליתום, לעני ולאביון.
* שלום ושגשוג טבעי: "יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם". דוד מתאר מציאות שבה הצדק מביא לשלום כללי שמשפיע אפילו על הטבע ועל יבול הארץ.
* נצחיות השם: דוד מתפלל ששמו של שלמה (ושל המלכות) יימשך לנצח: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ". הוא מבקש שהעמים כולם יתברכו בו.
* עזרה לאביון: המשורר מדגיש שהמלך יציל את האביון המשווע לעזרה: "כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ, וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ". המלך הוא המגן של אלו שאין להם קול.
* ברכת השפע: "יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ… יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ". תיאור של שפע חקלאי וכלכלי אדיר, שבו הערים פורחות כמו עשב השדה.
* חתימת הספר השני: הפרק מסתיים בברכה כפולה לה': "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל… וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם". כאן מופיע המשפט המפורסם: "כָּלוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי".
פרק ע״ב בתהילים עוסקת במנהיגות אידיאלית הבנויה על צדק, רחמים ודאגה לחלשים. זהו אחד הפרקים הייחודיים ב־ספר תהילים, המתאר כיצד מלכות אמיתית נמדדת לא בכוח או בעושר, אלא ביכולת להגן על עני ואביון, להשכין שלום ולהביא ברכה לכלל העם. פרק ע״ב נחשב לפרק מרכזי להבנת הקשר בין צדק חברתי לשפע, בין יראת שמיים להצלחה לאומית, ולכן רבים מחפשים פירוש ומשמעות לפרק ע״ב בתהילים בהקשר של הנהגה נכונה, שלום בית, חינוך ילדים וברכה לדורות הבאים.
סגולת
סגולות פרק ע״ב בתהילים
* סגולה למציאת חן וחסד: נאמר כדי לזכות להערכה מצד אנשים בעלי סמכות (מלכים, מנהלים, שופטים).
* הצלחה לילדים: תפילה מצוינת להורים לבקש על הצלחת בניהם ובנותיהם, שיזכו ללכת בדרך טובה וישרה ולהצליח במעשיהם.
* ברכה בפרנסה ובצמיחה: מועיל מאוד לשפע כלכלי ולברכה ב"יבול" של האדם (עסקים, נכסים).
* הגנה וביטחון: מסייע לאדם לזכות לשמירה מה' מול אויבים ומתנכלים.
* לשלום בית ושלווה: עוזר להשכין שלום ורוגע בסביבתו של האדם.
סגולות פרק ע״ב בתהילים קשורות לברכה, הצלחה והשפעה טובה על הסביבה והמשפחה. זהו פרק הנאמר כסגולה להצלחת ילדים, למציאת חן בעיני מנהלים ואנשי סמכות, ולהשגת שלום ושגשוג בבית ובעבודה. בזכות הפסוקים העוסקים בהגנה על עניים ובהשכנת שלום, רבים נוהגים לקרוא את פרק ע״ב כסגולה לפרנסה בשפע, לצמיחה בעסקים ולחיזוק מערכות יחסים. זהו פרק מומלץ במיוחד להורים המתפללים על עתיד ילדיהם, לאנשים בתפקידי הנהגה, ולכל מי שמבקש הצלחה מתוך יושר, צדק וברכת שמיים מתמשכת.