תהילים פרק נח
א לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְדָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃
ב הַֽאֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּן מֵֽישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃
ג אַף־בְּלֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּן בָּאָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵיכֶ֗ם תְּפַלֵּסֽוּן׃
ד זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּֽבְרֵ֥י כָזָֽב׃
ה חֲמַת־לָ֗מוֹ כִּדְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽוֹ׃
ו אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יִ֭שְׁמַע לְק֣וֹל מְלַֽחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃
ז אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥ימוֹ בְּפִ֑ימוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃
ח יִמָּֽאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑מוֹ
יִדְרֹ֥ךְ חִ֝צָּ֗ו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃
ט כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַֽהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃
י בְּטֶ֤רֶם ׀ יָבִ֣ינוּ סִּירֹֽתֵכֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃
יא יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּֽי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָֽרָשָֽׁע׃
יב וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹֽׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק נ"ח בתהילים הוא מזמור של זעקה למשפט צדק ותוכחה חריפה. דוד המלך פונה כאן אל השופטים והמנהיגים שמועלים בתפקידם, ומתאר את הרשעות ככוח טבע הרסני שרק התערבות אלוהית יכולה לעצור. זהו פרק נוקב שבו דוד מבקש לראות את הצדק יוצא לאור באופן מוחשי.
* שתיקת השופטים: המזמור נפתח בשאלה אירונית וקשה: "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן? מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם?". דוד מאשים את המנהיגים שהם "אילמים" כשצריך לדבר צדק, ובמקום זאת הם "מפלסים" חמס (עוול) בארץ.
* רשעות מלידה: דוד מתאר את הרשעים כאנשים שהפנו עורף לטוב מרגע לידתם: "זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם". הם מדמים את הרשע שלהם לארס של נחש.
* הפתן החרש: תיאור מרתק של רשע שאין לו תקנה: "כְּמוֹ פֶתֶן חֵרֵשׁ יַאְטֵם אָזְנוֹ". כמו נחש שלא מקשיב למלחשים (למאלפים), כך הרשע הזה אטום לכל ביקורת, מוסר או היגיון.
* בקשת הדין: דוד מבקש מה' לפעול בעוצמה פיזית מול הרוע: "אֱלֹהִים, הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ". הוא רוצה שהכוח של הרשעים (השיניים שלהם) יישבר כדי שלא יוכלו להזיק יותר.
* היעלמות הרשע: דוד מתפלל שהרשעים ייעלמו כמו מים שנשפכים והולכים, או כמו שבלול שנמס בדרכו ("כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ").
* החתימה – שמחת הצדיק: המזמור מסתיים בנחמה: כשהצדיק רואה את הנקמה ברשע, הוא מתעודד. העולם כולו יכריז: "אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ". יש שכר לטוב ויש דין בעולם.
לסיכום, פרק נ״ח בתהילים עוסקת בדרישה נחרצת למשפט צדק אמיתי ובחשיפת עוול, שחיתות ורשעות של בעלי כוח וסמכות. זהו פרק שמדבר אל כל אדם שמרגיש נפגע מחוסר צדק, עוולות משפטיות או הנהגה מושחתת, ומחזק את האמונה בכך שיש אלוהים שופט בארץ. פרק נ״ח בתהילים מלמד שגם כאשר הרשע נראה חזק ואטום לכל מוסר, סופו להיעלם, והאמת לצאת לאור. קריאת הפרק מעניקה חיזוק פנימי, תקווה וצדק רוחני לאדם שמאמין שהעולם אינו הפקר ושיש שכר לצדיק ודין לרשע.
סגולת
סגולות פרק נ״ח בתהילים
* סגולה להגנה מחיות רעות וכלבים: המפרשים מציינים שקריאת הפרק מועילה מאוד לאדם שחושש מנשיכות או מפגיעה של בעלי חיים מזיקים.
* עשיית צדק מול אנשים מושחתים: נאמר כסגולה לאדם שעומד מול מערכת משפטית או ניהולית מושחתת וזקוק לעזרה שמימית שתחשוף את האמת.
* הכנעת אויבים אכזריים: עוזר "לשבור את שיני" הרשעים שמנסים לטרוף את האדם במזימותיהם.
* שמירה מאנשים "רעילים": כמו הדימוי של ארס הנחש, הפרק מגן מפני השפעה רעה של אנשים שמפיצים רעל ורוע סביבם.
* ביטול כישופים ועין הרע: יש המשתמשים בפרק זה כחלק מתפילה להסרת כוחות שליליים שנשלחו על ידי אנשים שונאים.
סגולות פרק נ״ח בתהילים מיוחסות בעיקר להגנה רוחנית, הכנעת אויבים, ועמידה מול רוע גלוי או נסתר. הפרק נאמר כסגולה לשמירה מפני אנשים רעילים, מזימות נסתרות, עין הרע וכוחות שליליים, וכן כסגולה מול מערכות מושחתות או אנשים אכזריים הפועלים בזדון. רבים קוראים את פרק נ״ח בתהילים כאשר הם זקוקים לעשיית צדק משמים, לביטול פגיעות רוחניות ולשמירה מפני סכנות. הפסוקים העוסקים בשבירת כוח הרשעים ובהיעלמות הרוע מחזקים את הביטחון בכך שה’ מגן על הצדיקים ומסיר השפעות שליליות מחייהם.