תהילים פרק נה
א לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃
ב הַֽאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃
ג הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַֽעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃
ד מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִ֭פְּנֵי עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּֽי־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶן וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃
ה לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת נָֽפְל֥וּ עָלָֽי׃
ו יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃
ז וָֽאֹמַ֗ר מִֽי־יִתֶּן־לִ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃
ח הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃
ט אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃
י בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃
יא יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסֽוֹבְבֻ֥הָ עַל־חֽוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃
יב הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא־יָמִ֥ישׁ מֵֽ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃
יג כִּ֤י לֹֽא־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א
לֹֽא־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃
יד וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּעִֽי׃
טו אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃
טז ישימות יַשִּׁ֤י מָ֨וֶת ׀ עָלֵ֗ימוֹ יֵֽרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃
יז אֲ֭נִי אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַֽ֝יהוָ֗ה יֽוֹשִׁיעֵֽנִי׃
יח עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צָֽהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶֽהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃
יט פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃
כ יִשְׁמַ֤ע ׀ אֵ֨ל ׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥לָה
אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָֽרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃
כא שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃
כב חָֽלְק֤וּ ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקְרָב־לִ֫בּ֥וֹ
רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃
כג הַשְׁלֵ֤ךְ עַל־יְהוָ֨ה ׀ יְהָֽבְךָ֮ וְה֪וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ
לֹֽא־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃
כד וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים ׀ תּֽוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת
אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹֽא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם
וַֽ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק נ"ה בתהילים הוא אחד המזמורים הטעונים והדרמטיים ביותר בתהילים. הוא נכתב על ידי דוד המלך ברגע של משבר כפול: מרד צבאי ובגידה אישית. דוד מתמודד כאן עם בגידתו של אחיתופל, שהיה יועצו הקרוב ביותר וחברו הטוב, ועבר לצדו של אבשלום. זהו מזמור שעוסק בכאב של "סכין בגב" וברצון האנושי לברוח מהכל.
* החרדה והרצון לברוח: דוד מתאר מצוקה נפשית קשה: "לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי". הוא מבטא משאלה כנה שרבים מאיתנו חשים ברגעי לחץ: "מִי יִתֶּן לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה – אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה". הוא רק רוצה לעוף למדבר ולהתרחק מהסערה.
* הבגידה הכואבת: דוד מסביר שמה ששובר אותו זה לא אויב זר, אלא חבר: "וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי… בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ". הכאב נובע מהזיכרונות של הקרבה הרוחנית והחברות שהפכה לאיבה.
* צביעות האויב: תיאור מדויק של אדם חלקלק: "חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקְרָב לִבּוֹ, רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת (חרבות)". המילים שלו נעימות, אבל הכוונות שלו קטלניות.
* השלכת המשא על ה': בתוך כל הכאב, דוד מוצא את נקודת המשען שלו בפסוק המפורסם ביותר בפרק: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ (משאך) וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ". דוד מבין שהוא לא יכול לשאת את המשא הזה לבד, והוא מוסר אותו לבורא.
* החתימה: המזמור מסתיים בניגוד בין "אנשי דמים ומרמה" שלא יזכו לאורך ימים, לבין דוד שמכריז: "וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ".
פרק נ״ה בתהילים נוגעת בלב-ליבו של כאב אנושי עמוק: בגידה של אדם קרוב, משבר אמון, חרדה נפשית ורצון לברוח מהמציאות. זהו מזמור שמדבר אל כל מי שחווה סכין בגב, אכזבה מחברים, לחץ נפשי קיצוני או תחושת רדיפה פנימית. דוד המלך מלמד כאן שהכאב הגדול ביותר אינו מגיע מאויבים חיצוניים, אלא ממי שהיה “אלופי ומיודעי”. עם זאת, הפרק מציע דרך ריפוי ברורה: להשליך את המשא על ה’, לשחרר שליטה, ולבטוח שהבורא יכלכל ויחזיק את האדם גם כשהלב רועד. קריאת פרק נ״ה בתהילים מחזקת אמונה, חוסן נפשי, ביטחון עצמי ויכולת להתמודד עם בגידה, חרדה ומצוקה רגשית, ומעניקה כוח להמשיך הלאה גם לאחר שבר עמוק.
סגולת
סגולות פרק נ״ה בתהילים
* הצלה מבגידה ומזימות: סגולה גדולה למי שחושש מחברים שהפכו לאויבים או מאנשים שמדברים בפה רך אך זוממים רע.
* הקלה על מועקה וחרדה: קריאתו עוזרת מאוד לאדם שמרגיש "אימות מוות" או רצון לברוח מהמציאות, ומחזירה לו את השקט.
* פרנסה וביטחון כלכלי: בזכות הפסוק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", הוא נאמר כסגולה לביטחון שה' ידאג לצרכי האדם.
* הכנעת אויבים שקרנים: מועיל לגרום לאלו שמדברים שקרים ודיבה להיכשל בלשונם.
* הגנה מנזקים בדרכים: יש האומרים אותו כשמבקשים להינצל מסערות או מנזקים פתאומיים.
סגולות פרק נ״ה בתהילים נחשבות לחזקות במיוחד עבור מי שמבקש הגנה מבגידה, ביטול מזימות נסתרות, הקלה מחרדות ויציבות נפשית. רבים נוהגים לקרוא את הפרק כסגולה להשתחררות מלחץ נפשי, הרגעת פחדים, חיזוק הביטחון בה’ ופרנסה משמים, בזכות הפסוק המרכזי: “השלך על ה’ יהבך והוא יכלכלך”. פרק זה נאמר גם כסגולה להכנעת אויבים שקרנים, הגנה מפני אנשים חלקלקים, שלום פנימי והתמודדות עם משברים רגשיים קשים. בנוסף, הוא נחשב לתפילה יעילה במצבים של מצוקה, בגידה בתוך המשפחה או העבודה, חוסר שקט נפשי ותחושת בדידות, ומסוגל לפתוח שערים של ישועה, חיזוק ואמונה מחודשת.