תהילים פרק נ
א מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ
מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃
ב מִצִּיּ֥וֹן מִכְלַל־יֹ֗פִי אֱלֹהִ֥ים הוֹפִֽיעַ׃
ג יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ
אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד׃
ד יִקְרָ֣א אֶל־הַשָּׁמַ֣יִם מֵעָ֑ל וְאֶל־הָ֝אָ֗רֶץ לָדִ֥ין עַמּֽוֹ׃
ה אִסְפוּ־לִ֥י חֲסִידָ֑י כֹּֽרְתֵ֖י בְרִיתִ֣י עֲלֵי־זָֽבַח׃
ו וַיַּגִּ֣ידוּ שָׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ כִּֽי־אֱלֹהִ֓ים ׀ שֹׁפֵ֖ט ה֣וּא סֶֽלָה׃
ז שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַֽאֲדַבֵּ֗רָה יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ
אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃
ח לֹ֣א עַל־זְ֭בָחֶיךָ אֽוֹכִיחֶ֑ךָ וְעֽוֹלֹתֶ֖יךָ לְנֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
ט לֹֽא־אֶקַּ֣ח מִבֵּֽיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים׃
י כִּי־לִ֥י כָל־חַיְתוֹ־יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי־אָֽלֶף׃
יא יָ֭דַעְתִּי כָּל־ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי׃
יב אִם־אֶ֭רְעַב לֹא־אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי־לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ׃
יג הַֽ֭אוֹכַל בְּשַׂ֣ר אַבִּירִ֑ים וְדַ֖ם עַתּוּדִ֣ים אֶשְׁתֶּֽה׃
יד זְבַ֣ח לֵֽאלֹהִ֣ים תּוֹדָ֑ה וְשַׁלֵּ֖ם לְעֶלְי֣וֹן נְדָרֶֽיךָ׃
טו וּ֭קְרָאֵנִי בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֲ֝חַלֶּצְךָ֗ וּֽתְכַבְּדֵֽנִי׃
טז וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים מַה־לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ׃
יז וְ֭אַתָּה שָׂנֵ֣אתָ מוּסָ֑ר וַתַּשְׁלֵ֖ךְ דְּבָרַ֣י אַֽחֲרֶֽיךָ׃
יח אִם־רָאִ֣יתָ גַ֭נָּב וַתִּ֣רֶץ עִמּ֑וֹ וְעִ֖ם מְנָֽאֲפִ֣ים חֶלְקֶֽךָ׃
יט פִּ֭יךָ שָׁלַ֣חְתָּ בְרָעָ֑ה וּ֝לְשֽׁוֹנְךָ֗ תַּצְמִ֥יד מִרְמָֽה׃
כ תֵּ֭שֵׁב בְּאָחִ֣יךָ תְדַבֵּ֑ר בְּבֶֽן־אִ֝מְּךָ֗ תִּתֶּן־דֹּֽפִי׃
כא אֵ֤לֶּה עָשִׂ֨יתָ ׀ וְֽהֶחֱרַ֗שְׁתִּי דִּמִּ֗יתָ הֱיֽוֹת־אֶהְיֶ֥ה כָמ֑וֹךָ
אוֹכִֽיחֲךָ֖ וְאֶֽעֶרְכָ֣ה לְעֵינֶֽיךָ׃
כב בִּֽינוּ־נָ֣א זֹ֭את שֹֽׁכְחֵ֣י אֱל֑וֹהַּ פֶּן־אֶ֝טְרֹ֗ף וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃
כג זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַ֫בְּדָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃
מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק נ' בתהילים הוא המזמור הראשון בספר תהילים המיוחס לאָסָף (אחד מראשי המשוררים במקדש). זהו מזמור נבואי ועוצמתי במיוחד, שבו ה' מוצג כשופט המופיע בתוך סערה גדולה כדי לעשות סדר בסולם הערכים של עם ישראל.
* ההתגלות המרעישה: הפרק נפתח בתיאור של ה' כ"אֵל אֱלֹהִים ה'" הקורא לארץ ממזרח שמש ועד מבואו. ה' מופיע מציון ביופי מושלם, כשלפניו "אֵשׁ תֹּאכֵל" וסביבו "נִשְׂעֲרָה מְאֹד".
* המשפט הציבורי: ה' אוסף את חסידיו – אלו שכרתו איתו ברית – כדי להוכיח אותם. הוא לא בא להעניש אותם על חוסר בקורבנות פיזיים, אלא על הגישה שלהם.
* ה' לא "רעב": מופיע כאן מסר פילוסופי מדהים: ה' אומר לאדם – האם אתה באמת חושב שאני צריך שתאכיל אותי? "אִם אֶרְעַב – לֹא אֹמַר לָךְ, כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ". כל חיות היער והבהמות בהרים שייכות לבורא, והוא לא זקוק לבשר קורבנות.
* העיקר הוא התודה: ה' מגדיר מה הוא באמת רוצה: "זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה". הקורבן האמיתי הוא הכרת הטוב שבלב ומילוי הנדרים.
* תוכחה לצבועים: בחלק השני, ה' פונה לרשע שמתיימר לדבר בשם התורה אך במעשיו הוא שותף לגנבים ונואפים: "וְלָשׁוֹנְךָ תַּצְמִיד מִרְמָה". ה' מבהיר ששתיקתו עד כה לא הייתה הסכמה, אלא הזדמנות לתשובה.
* החתימה: המזמור מסתיים בנוסחה לישועה: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, וְשָׂם דֶּרֶךְ – אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים". מי שמודה לה' ומשפר את דרכיו, יזכה לראות ישועה.
פרק נ' בתהילים מלמדת שהקשר עם ה' אינו נמדד בטקסים חיצוניים בלבד, אלא בעיקר בכוונת הלב, בהכרת הטוב ובדרך החיים של האדם. זהו פרק נבואי ועוצמתי שמעמיד את האדם מול שאלת האמת הפנימית: האם האמונה באה לידי ביטוי גם במידות, ביושר ובמעשים. פרק נ' בתהילים מדגיש שה' אינו זקוק לקורבנות גשמיים, אלא מבקש תודה, אמת ותיקון הדרך. דרך תיאור ה' כשופט עליון המבחין בין צדיק לרשע, הפרק קורא לחשבון נפש, לתשובה כנה ולהתרחקות מצביעות ומרמה. קריאת פרק נ' בתהילים מחזקת את ההבנה שהודיה, מוסר ודרך ישרה הם המפתח לישועה ולקרבה אמיתית לבורא.
סגולת
סגולות פרק נ' בתהילים
* הגנה מנזקים ומזיקים: סגולה גדולה לשמירה על הבית ועל הרכוש מפני פורצים, שריפות ואסונות ("אש תאכל").
* הצלה מאנשי מרמה וצבועים: מועיל מאוד לאדם שעומד מול אנשים שמדברים גבוהה-גבוהה אך בלבם זוממים רע.
* חיזוק מידת הכרת הטוב: קריאתו עוזרת לאדם להתרגל להודות לה' על הקיים, דבר שפותח שערים לישועות חדשות.
* ניצחון במשפט: נאמר כסגולה לצאת זכאי בדין, שכן ה' מתואר כאן כשופט העליון של העולם.
* זיכוך המחשבה: עוזר לאדם לנקות את עצמו מחטאים של דיבור (מרמה, לשון הרע) ולחזור לדרך הישר.
סגולות פרק נ' בתהילים עוסקות בשמירה, זיכוך פנימי ופתיחת שערי ישועה בזכות הכרת הטוב. קריאת פרק נ' בתהילים נחשבת סגולה להגנה על הבית והרכוש מפני נזקים, אסונות ומזיקים, וכן לסיוע מול אנשים צבועים ובעלי כוונות רעות. רבים אומרים את הפרק כסגולה לניצחון במשפט וליציאה זכאית בדין, מתוך אמונה שה' הוא השופט האמיתי של העולם. בנוסף, פרק נ' בתהילים מחזק את מידת ההודיה, מטהר את הדיבור והמחשבה ומסייע לאדם לחזור לדרך הישר. אמירת פרק נ' בתהילים בכוונה נחשבת סגולה גדולה לישועה, לתיקון המעשים ולחיים של אמונה נקייה ואמיתית.