תהילים פרק מח

א שִׁ֥יר מִ֝זְמ֗וֹר לִבְנֵי־קֹֽרַח׃
ב גָּ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד    בְּעִ֥יר אֱ֝לֹהֵ֗ינוּ הַר־קָדְשֽׁוֹ׃
ג יְפֵ֥ה נוֹף֮    מְשׂ֪וֹשׂ כָּל־הָ֫אָ֥רֶץ
הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן    קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃
ד אֱלֹהִ֥ים בְּאַרְמְנוֹתֶ֗יהָ    נוֹדַ֥ע לְמִשְׂגָּֽב׃
ה כִּֽי־הִנֵּ֣ה הַ֭מְּלָכִים נ֥וֹעֲד֑וּ    עָֽבְר֥וּ יַחְדָּֽו׃
ו הֵ֣מָּה רָ֭אוּ כֵּ֣ן תָּמָ֑הוּ    נִבְהֲל֥וּ נֶחְפָּֽזוּ׃
ז רְ֭עָדָה אֲחָזָ֣תַם שָׁ֑ם    חִ֝֗יל כַּיּֽוֹלֵדָֽה׃
ח בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים    תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃
ט כַּֽאֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֨עְנוּ ׀    כֵּ֤ן רָאִ֗ינוּ
בְּעִיר־יְהוָ֣ה צְ֭בָאוֹת    בְּעִ֣יר אֱלֹהֵ֑ינוּ
אֱלֹ֘הִ֤ים יְכֽוֹנְנֶ֖הָ עַד־עוֹלָ֣ם    סֶֽלָה׃
י דִּמִּ֣ינוּ אֱלֹהִ֣ים חַסְדֶּ֑ךָ    בְּ֝קֶ֗רֶב הֵֽיכָלֶֽךָ׃
יא כְּשִׁמְךָ֤ אֱלֹהִ֗ים    כֵּ֣ן תְּ֭הִלָּֽתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶ֑רֶץ
צֶ֝֗דֶק    מָֽלְאָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃
יב יִשְׂמַ֤ח ׀ הַר־צִיּ֗וֹן תָּ֭גֵלְנָה בְּנ֣וֹת יְהוּדָ֑ה    לְ֝מַ֗עַן מִשְׁפָּטֶֽיךָ׃
יג סֹ֣בּוּ צִ֭יּוֹן וְהַקִּיפ֑וּהָ    סִ֝פְר֗וּ מִגְדָּלֶֽיהָ׃
יד שִׁ֤יתוּ לִבְּכֶ֨ם ׀ לְֽחֵילָ֗ה פַּסְּג֥וּ אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ    לְמַ֥עַן תְּ֝סַפְּר֗וּ לְד֣וֹר אַֽחֲרֽוֹן׃
טו כִּ֤י זֶ֨ה ׀ אֱלֹהִ֣ים אֱ֭לֹהֵינוּ עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד    ה֖וּא יְנַֽהֲגֵ֣נוּ עַל־מֽוּת׃

מידע נוסף על הפרק

משמעות פרק

פרק מ"ח בתהילים הוא "מזמור שיר ליום שני" (שנאמר על ידי הלוויים בבית המקדש ביום השני בשבוע). זהו שיר הלל מפואר לירושלים, העיר שנבחרה להיות משכנו של ה', ולביטחון שהיא מעניקה בזכות הנוכחות האלוהית בתוכה.

* יופיה של ירושלים: המזמור נפתח בשבח לעיר: "יְפֵה נוֹף, מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ". ירושלים מתוארת כמרכז של יופי ושמחה עבור העולם כולו, ובמיוחד הר ציון ששוכן בצד צפון של העיר.
* ה' כמגן העיר: "אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב". ירושלים אינה בטוחה בגלל החומות הפיזיות שלה, אלא משום שה' שוכן בארמונותיה ומשמש לה כמעוז.
* תבוסת המלכים: המשורר מתאר מלכים שהתאגדו יחד כדי לתקוף את העיר. ברגע שהם ראו את עוצמתה הרוחנית, הם נבהלו, נחפזו וברחו: "רָאוּ – כֵּן תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ". הם נתקפו רעד כמו אישה בלידתה.
* השוואה בין שמועה למציאות: "כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ – כֵּן רָאִינוּ". דוד ובני קורח אומרים: מה שסיפרו לנו על הנסים של פעם, אנחנו רואים עכשיו במו עינינו ביציבות של העיר.
* הסיור בחומות: בסוף המזמור, הקורא מוזמן לערוך סיור סביב העיר: "סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ". המטרה היא להתבונן בחוזק שלה כדי שנוכל לספר לדורות הבאים שה' מנהיג אותנו לעולם.

 

 

פרק מ״ח בתהילים עוסקת בעוצמתה הרוחנית של ירושלים ובביטחון המוחלט הנובע מהשראת השכינה בתוכה. זהו מזמור הלל שמדגיש כי כוחה של ירושלים אינו תלוי בחומות, במגדלים או באמצעים גשמיים, אלא בנוכחות האלוהית השוכנת בה תמיד. פרק מ״ח בתהילים מתאר את ירושלים כמרכז של יופי, שמחה וקדושה – עיר שהיא “משוש כל הארץ”, מקור השראה ואמונה לדורות. דרך תיאור מפלת המלכים, הסיור סביב חומות ציון וההשוואה בין סיפורי העבר למציאות החיה, מלמד הפרק על השגחה פרטית, על הנהגה אלוהית קבועה ועל ביטחון בה’ גם מול איומים ופחדים. קריאת פרק מ״ח בתהילים מחזקת את ההבנה שה’ הוא מגן, מנהיג ומלווה את עמו – לא רק בעבר, אלא גם בהווה ולעתיד לבוא.

סגולת

סגולות פרק מ״ח בתהילים

* הכנעת אויבים ופחדים: סגולה גדולה לגרום לאלו שקמים נגדך "להיבהל ולהיחפז" ולבטל את מחשבותיהם הרעות.
* שמירה והגנה על הבית: קריאתו נחשבת כמגן על הבית ועל יושביו מפני מזיקים ופורעים.
* סגולה למציאת חן וכבוד: עוזר לאדם להיות "יפה נוף" בעיני הבריות ולזכות להערכה.
* ביטול שנאת חינם: בזכות השבח לירושלים, העיר ש"עשתה כל ישראל חברים", הפרק מסוגל להרבות שלום.
* ביטחון בדרך: נאמר כסגולה להגנה בנסיעות ובדרכים, במיוחד כנגד סערות ורוחות קשות (בזכות הפסוק "ברוח קדים תשבר אניות תרשיש").

 

 

סגולות פרק מ״ח בתהילים נחשבות לסגולות חזקות במיוחד להגנה, ביטחון והכנעת אויבים גלויים ונסתרים. קריאת פרק מ״ח בתהילים היא סגולה לביטול פחדים, לבלימת מחשבות רעות של שונאים ולגרימת בהלה ונסיגה לאלו שקמים כנגד האדם. בנוסף, הפרק נאמר כסגולה לשמירה על הבית, להגנה על המשפחה וליצירת תחושת יציבות רוחנית וגשמית. רבים נוהגים לקרוא את פרק מ״ח בתהילים כסגולה למציאת חן, כבוד ושלום בין אדם לחברו, וכן לביטול שנאת חינם והרבות אחדות. בזכות אזכור הרוחות והסערות, הפרק נחשב גם כסגולה לביטחון בדרכים ולשמירה בנסיעות. אמירת פרק מ״ח בתהילים מתוך אמונה וביטחון מחזקת את הקשר לה’, ומביאה שמירה, שלווה והגנה בכל תחומי החיים.