תהילים פרק יג

פרק י"ג בתהילים הוא מזמור קצר אך עוצמתי במיוחד, המבטא את נקודת השבר של האדם ואת המעבר המהיר מייאוש עמוק לשמחה גדולה. זהו מזמור שרבים מתחברים אליו ברגעים של תחושת "הסתר פנים".
* זעקת ה"עד מתי": דוד פותח בארבע שאלות רצופות של "עַד מָתָי". הוא מרגיש שה' שכח אותו ושואל: "עַד מָתָי תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי?". זוהי תחושה של בדידות רוחנית קשה.
* המאבק הפנימי: דוד מתאר עייפות נפשית – "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי". הוא מנסה למצוא פתרונות בעצמו, אבל הלב שלו מלא ביגון יומיומי.
* הפחד מהתמוטטות: דוד מבקש מה' "הָאִירָה עֵינַי", כי הוא מפחד שאם הישועה לא תגיע, הוא "יישן את המוות" (יתייאש לגמרי), ואויביו יחגגו על נפילתו.
* המהפך (ה"אני מאמין"): באמצע המזמור קורה שינוי דרמטי. דוד מפסיק להתמקד בצרות ועובר לביטחון: "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי".
* שירת הישועה: הפרק מסתיים בשמחה ובהודיה: "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי". דוד כבר רואה את הטובה שתגיע, עוד לפני שהיא קרתה בפועל.

* סגולה ליציאה מדיכאון ועצבות: מועיל מאוד לאדם שמרגיש "חושך" בחייו ורוצה לזכות לאור ושמחה.

* הצלה מ"מיתה משונה" או סכנת חיים: בזכות הפסוק "פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת", הוא נחשב לשמירה על החיים.

* הכנעת אויבים: סגולה שהאויב לא יוכל לשמוח במפלת האדם ("פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו").

* רפואת העיניים: בשל הבקשה "האירה עיני", מקובל כסגולה לבריאות העיניים (פיזית ורוחנית).

* זירוז הישועה: קריאתו בכוונה עוזרת להפוך את ה"דין" לרחמים ולזרז עזרה שמתעכבת.