מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק י"ב בתהילים הוא מזמור של זעקה נגד תרבות השקר והחנופה. דוד המלך מתאר עולם שבו המילים איבדו את ערכן, והוא מבקש הגנה מהבורא מול חברה של שקרנים.
* ייאוש מהאמת האנושית: דוד פותח בצעקת "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד". הוא מרגיש שהאנשים הישרים והאמינים נעלמו מהעולם.
* תרבות הדיבור הכפול: המזמור מתאר אנשים שמדברים "בְּשָׂפָה חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב" – אומרים דבר אחד ומתכוונים לאחר. יש כאן ביקורת על חנופה וצביעות.
* גאוות הלשון: הרשעים בפרק בטוחים בכוח הדיבור שלהם: "לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר… מִי אָדוֹן לָנוּ?". הם מאמינים שבאמצעות שקרים ומניפולציות הם יוכלו לשלוט בעולם.
* תגובת ה' לעושק: אלוהים מבטיח לקום ולהושיע את העניים והאביונים שסובלים מהשקרנים הללו: "מִשֹּׁד עֲנִיִּים… עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה'".
* טוהר דברי אלוהים: בניגוד לשקרים של בני האדם, דברי ה' מתוארים כ"אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת" – כמו כסף מזוקק שעבר שבעה שלבי זיכוך. האמת האלוהית היא הנצחית.
סגולת
* הצלה משקרים ודיבה: סגולה גדולה להינצל מאנשים שמפיצים עליך שמועות רעות או משתמשים בלשון הרע.
* חיזוק כוח הדיבור: עוזר לאדם לזכות בדיבור אמת ושמילותיו יתקבלו וישפיעו לטובה.
* ביטול כוונות של חנפנים: מגן מפני אנשים צבועים שמנסים להפיל אותך ברשת של מילים יפות.
* הגנה מעבירות ופיתויים: קריאתו מסייעת לאדם לשמור על עצמו שלא להיגרר אחרי "תרבות רעה" ומושחתת.
* סגולה לכל צרה: נאמר בספרי הסגולות שפרק זה טוב לומר בכל עת שמרגישים מצוקה חברתית או סביבתית.