תהילים פרק יא

פרק י"א בתהילים הוא מזמור של ביטחון איתן מול עצות של פחד וייאוש. דוד המלך נתקל באנשים שאומרים לו לברוח ולהיחבא כי המצב אבוד, והוא משיב להם באמונה.
* התמודדות עם הפחדה: המזמור נפתח בהכרזה: "בַּה' חָסִיתִי". דוד הודף את עצת ידידיו (או אויביו) שאומרים לו: "נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר" – ברח להרים כמו ציפור, כי הרשעים כבר דורכים את הקשת כדי לירות בך בחשיכה.
* כש"השתות נהרסים": האנשים סביב דוד טוענים ש"הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן" – כלומר, יסודות הצדק והחוק קרסו, ולכן "צַדִּיק מַה פָּעָל?" (מה הטעם במעשי הצדיק אם העולם מושחת?).
* ה' בהיכלו: דוד עונה שה' לא נעלם. "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ" – הוא נמצא למעלה, ועיניו בוחנות את בני האדם ("עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ בְּנֵי אָדָם"). שום דבר לא נעלם מעיניו.
* מבחן הצדיק ועונש הרשע: ה' בוחן את הצדיק (מייסר אותו כדי לזקקו), אך את הרשע הוא שונא. המזמור מתאר עונש של "גחלי אש וגופרית" לרשעים, כסערה שתשטוף אותם.
* אהבת הצדק: הסיום מדגיש שה' הוא צדיק ואוהב מעשי צדק ("צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב"), ומי שישר בלבבו – יזכה לראות את פניו (יזכה לגילוי אלוהי).

* הצלה מרודפים ואויבים: סגולה מיוחדת למי שמרגיש ש"אורבים לו" או שמנסים להפיל אותו בפח.

* ביטול פחדים וחרדות: מועיל מאוד לאדם שחווה פחדים ודאגות לעתיד (כמו דוד שהפחידו אותו).

* שמירה מרוחות רעות ומזיקים: מקובל כסגולה להגנה רוחנית על האדם ועל ביתו.

* הכנעת גאוות רשעים: עוזר להשקיט את אלו שחושבים שהם יכולים לפעול נגד הצדק ללא עונש.

* חיזוק האמונה בזמן משבר: מועיל לקריאה כשהיסודות של החיים נראים כמתמוטטים.