מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
פרק ט' בתהילים הוא מזמור של ניצחון והודיה, שבו דוד המלך מודה לה' על מפלת הרשעים ועל הצדק שנעשה בעולם.
* הודיה מכל הלב: דוד פותח ב"אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי". הוא מבטיח לספר את כל הנפלאות שעשה איתו הבורא.
* ה' כשופט עולמי: דוד מתאר את ה' כמי שיושב על כיסא המשפט. בניגוד לשופטים בשר ודם, ה' שופט "בְּצֶדֶק" ו"בְּמֵישָׁרִים" – הוא רואה את האמת המוחלטת.
* מפלת הרשעים: הפרק מתאר איך האויבים והרשעים נמחקים מההיסטוריה ("אִבַּדְתָּ רָשָׁע, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד"). זכרם אובד מן העולם.
* משגב לעשוקים: דוד מדגיש שה' הוא מחסה ומגן ("מִשְׂגָּב") למי שחלש ונדכא בעתות צרה.
* זכירת העניים: דוד מבטיח שזעקת העניים והחלשים לא תישכח לנצח: "כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן".
סגולת
* רפואה לילדים: סגולה מיוחדת ומוכרת לרפואת ילד חולה (יש הנוהגים לקרוא זאת בכוונה על הילד).
* ניצחון על אויבים: מועיל מאוד בזמן מלחמה או מול שונאים חזקים כדי להכניע אותם.
* הצלחה במשפט ובדין: סגולה למי שצריך לעמוד מול שופט או ועדה, כדי שהצדק יצא לאור.
* חיזוק הביטחון: מסייע לאדם שמרגיש חלש או רדוף להיזכר שה' הוא ה"משגב" שלו.
* ברכה והצלחה: נאמר כסגולה כללית להצלחה בכל מעשה ידיים.