מידע נוסף על הפרק
משמעות פרק
* תפארת הבורא: הפרק נפתח ונסגר במשפט: "ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ". דוד מתפעל מכך שהנוכחות של אלוהים ניכרת בכל פרט בטבע.
* כוחם של ילדים (תינוקות): דוד מציין שדווקא מהפה של הקטנים והתמימים ("מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים") נבנה הכוח הרוחני שיכול להשתיק את האויבים.
* אפסות האדם מול היקום: כשדוד מביט בכוכבים ובשמיים, הוא מרגיש קטן ושואל: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ?". איך ייתכן שהבורא האינסופי מתעניין ביצור קטן כמו האדם?
* גדולת האדם: למרות קטנותו, ה' נתן לאדם כבוד עצום: "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים". האדם קיבל שליטה על הטבע – על הבהמות, הציפורים והדגים.
* האחריות: הפרק מדגיש את התפקיד של האדם כ"שגריר" של ה' בעולם, שצריך לנהל את הבריאה בחכמה.
סגולת
* מציאת חן וחסד: סגולה גדולה לגרום לאנשים לאהוב ולהעריך אותך.
* הצלחה בלימודים ובחכמה: מועיל לפתיחת הלב והמוח להבנה עמוקה של דברים.
* הרגעת בכי של תינוקות: מקובל לקרוא פרק זה כסגולה לתינוק שבוכה הרבה או סובל מפחדים (בגלל הפסוק "מפי עוללים ויונקים").
* הגנה בדרכים: סגולה לשמירה כשיוצאים לדרך ארוכה.
* שינה רגועה: עוזר להסיר פחדים בלילה ולהרגיש מוגן תחת "כבוד ה'".