תהילים פרק ד

1. קריאה לעזרה מתוך ניסיון עבר
דוד פונה לה' ומבקש: "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי" – הוא מזכיר לעצמו שבפעמים הקודמות שהיה לו צר, ה' יצר לו מרחב ונשימה, ומבקש שזה יקרה גם עכשיו.
2. עימות עם "בני איש" (אנשי החומר)
דוד פונה לאנשים המכובדים ("בני איש") שלועגים לדרכו הרוחנית ושואל:
* עד מתי תרדפו ריק? הוא מבקר את מי שמחפש רק כבוד זמני ושקר.
* ההבחנה: הוא מסביר שה' מבדיל את החסיד ובוחר בו, ולכן תפילתו נשמעת.
3. עבודה פנימית של הנפש
דוד נותן עצה לאדם המצוי בסערת רגשות:
* "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ": מותר לכעוס או להתרגש, אבל צריך לעצור לפני שהרגש הופך לחטא.
* חשבון נפש: "אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ" – השקט של הלילה הוא הזמן לבדוק את הלב ולהשתיק את הסערה.
4. שמחה פנימית מול שמחה חומרית
זהו שיא המזמור:
* האנשים מסביב מחפשים "טוב" חומרי (תבואה ויין).
* דוד מכריז: "נָתַתָּה שִׂמְחָה בְלִבִּי מֵעֵת דְּגָנָם וְתִירוֹשָׁם רָבּוּ". השמחה הרוחנית והפנימית של דוד גדולה יותר מכל השפע החומרי של האחרים.
5. שנת ביטחון
כמו בפרק ג', גם כאן המזמור מסתיים ביכולת לישון בשלווה: "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן", כי הביטחון בה' מעניק הגנה שאף חומת אבנים לא יכולה לתת.
סיכום בשורה אחת: המעבר מחוסר אונים ורדיפת חומריות לשמחה פנימית וביטחון מוחלט בבורא.

* הצלחה בכל מעשי ידיים: סגולה למי שרוצה לראות ברכה והצלחה בעסקיו או במעשיו.

* שמחה וביטחון פנימי: מסייע לאדם שמרגיש עצבות או חוסר סיפוק למצוא שמחה בלב.

* הצלה מנזק של אחרים: מועיל נגד אנשים שמנסים לבזות את האדם או להוציא עליו שם רע.

* מציאת חן וחסד: סגולה מיוחדת למצוא חן בעיני הבורא ובעיני בני אדם.

* לשנת לילה רגועה: מועיל לקריאה לפני השינה נגד פחדים וחלומות רעים (כפי שכתוב בפרק: "בשלום יחדיו אשכבה ואישן").